בעת האחרונה, כחלק ממגמת ה- #Metoo, חדשות לבקרים אנו נתקלים בתלונות המפורסמות בתקשורת אודות הטרדות מיניות שבוצעו לכאורה בנסיבות שונות, חלקן לפני שנים רבות – חלקן מהעת הנוכחית.
חשוב להבהיר – תלונות רבות הן תלונות אמת, ואין חולק כי יש לפעול למיגור תופעות אסורות מעין אלה, באשר הן.
מעבר לכך, אנו כמשרד המייצג לא מעט קורבנות עבירות מין, חשופים כמעט ברמה היום-יומית לכאבם של הקורבנות ופועלים מול הרשויות להביא להם מזור.
אלא שלפעמים יש צד אחר לסיפור – וכאן נבקש להתמקד, כחומר למחשבה, בצד השני, בכל אותם גברים (וכמעט תמיד מדובר בגברים) ששמם נקשר לתלונה בדבר הטרדה מינית או עבירת מין, אך בסופו של יום הוחלט על סגירת התיק בעניינם.
אל מול גל התלונות ששוטף את ארצנו במסגרת קמפיין #Metoo ודומיו, הצטברו בעת האחרונה במשרדנו לא מעט מקרים בהם נקשר שמם של לקוחותינו לתלונות בדבר הטרדה מינית או תקיפה מינית, אולם לבסוף החליטה הפרקליטות לסגור את התיקים הפליליים.
מקרים אלו לא זוכים להד תקשורתי. מטבע הדברים, איש לא יחפוץ לקשור שמו לתיק מין, אפילו נסגר התיק בחוסר אשמה. רק עורכי דין פליליים, המייצגים את אותם חשודים חשופים לצד השני של קמפיין #Metoo.
חלק מהתלונות המפורטות בקישור היו תלונות שווא מכוערות שנבעו מאינטרסים זרים. בחלק מהמקרים סברה הפרקליטות, שלא בוצעה עבירה כלל ואילו בחלק אחר – שאין מספיק ראיות להגיש כתב אישום.
בסופו של יום, בכל המקרים הנזכרים בקישור, בהם משרדנו ייצג את החשודים, ידעה הפרקליטות "לעשות את הדבר הנכון" ועל כך מגיע לפרקליטות מלוא הקרדיט.
על אף שתיק החקירה הפלילית בסופו של יום נסגר – לא ניתן להתעלם מכל מה שקרה בדרך. אם נשים בצד לצורך הדיון מלחמות, תאונות דרכים ושאר מפגעים ומזיקין, בימים אלו, במחוזותינו, תלונות שווא אודות תקיפה או הטרדה מינית ו/או כאלה המונעות מאינטרסים זרים, הפכו ל"שדה הקטל" של גברים.
בכל המקרים שנציג בקישור, עולמם של הגברים שכנגדם הוגשו התלונות התערער לחלוטין. כולם הושפלו בחקירות משטרתיות פולשניות (חלקן בדיעבד – שלא לצורך), שמם הטוב נפגע, כולם נדרשו להשקיע משאבים רבים על מנת להתגונן בפני התלונות וכולם נצרבו עד סוף ימי חייהם מעצם התהליך של התמודדות עם תלונה על הטרדה מינית או עבירת מין.
לא אחת, תלונות שכלל לא הגיעו לבירור משטרתי, ומבלי שהחשוד קיבל הזדמנות הוגנת להתגונן בפני התלונה, גרמו "בדרך" לנזקים בלתי הפיכים כגון החרבת השם הטוב, אובדן מקום עבודה ופירוק התא המשפחתי.
מנגד, במקרים שנציג בקישור, אף אחת מן המתלוננות לא הועמדה לדין, לא במישור הפלילי ולא במישור המשמעתי (כאשר מדובר בעובדות מדינה), זהותה של אף אחת מהן לא נחשפה ואף אחת מהן לא "שילמה" שום מחיר – לא במישור המשפטי, לא החברתי, לא האישי ובוודאי שלא במישור הכלכלי.
מזוויות העשייה שלנו, ראוי לקיים דיון ציבורי מעמיק בסוגיה זו; לצד עידוד מתלוננות להגיש תלונה על כל פגיעה מינית בהן, וכן לצד הדאגה מפניו של "אפקט מצנן", שירתיע מתלוננות מלהגיש תלונה – מתעורר צורך אמתי לקיים דיון מעמיק בשאלה כיצד למזער הגשת תלונות שווא, וכיצד למזער את נזקיהם של כל אותם גברים שספגו תלונות כאלה, שחייהם התהפכו באחת, על אף שבסופו של יום התיק כנגדם נסגר.
- תלונת דיילת המייחסת הטרדה מינית לנוסע במהלך טיסה – נסגרה בחוסר אשמה.
- תלונת עוזרת בית כנגד פרופסור שהעסיק אותה בעבודות משק בית על כך שהטריד אותה מינית וביצע בה מעשים מגונים – נסגרה בהעדר ראיות.
- מקרה של מתלוננת שהזמינה בחור לביתה לאחר היכרות בטינדר, התלוננה כנגדו במשטרה שביצע בה מעשה מגונה תוך שימוש בכח ואף תקף אותה וגרם לה לחבלות של ממש – התיק נסגר ע"י הפרקליטות בחוסר אשמה.
- ולבסוף, תלונה כנגד מורה בחשד למעשים מגונים במורה ובתלמידה אשר גם היא נסגרה ע"י הפרקליטות.
